שנתון 45

אלפרד וליזה, המכונים אל ולי, הם זוג צעיר משכונת פרנצלאואר ברג בברלין שהחליט להיפרד. חדר הדירה הצפוף בבניין הישן חונק אותם, במיוחד את אל, מכונאי רכב וחובב אופנועים, המשתוקק לחופש. לי, העובדת כאחות לתינוקות, סובלת מאוד מהפרידה ומקווה לשיחה שתבהיר את המצב. אולי בכל זאת תימצא הדרך לחזור זה לזה.

שנתון 45 משתייך ל"סרטים האסורים". בעקבות המליאה ה־11 של הוועד המרכזי של מפלגת SED, נאסר הסרט עוד בשלב העריכה הראשון והושלם רק לאחר נפילת החומה. הקרנת הבכורה התקיימה רק בשנת 1990 באקדמיה לאמנויות ובברלינאלה. מנקודת מבט של היום, האיסור נראה מפתיע שכן אין בסרט ביקורת גלויה על המשטר. דווקא האסתטיקה מעוררת תשומת לב: הסרט כולו צולם בלוקיישנים אמיתיים במזרח ברלין, בהשראת הניאו־ריאליזם האיטלקי והגל החדש הצ'כי. דמותם של גברים צעירים כמו אל, שחיים את היומיום שלהם ללא מטרה ברורה ואינם תואמים את הדמות האידיאלית של הצעיר החרוץ בגרמניה המזרחית עוררה התנגדות רבה בקרב השלטון. 

יורגן בטכר, אחד מיוצרי הקולנוע החשובים בגרמניה המזרחית, זכה בפרסים רבים ומציין השנה את יום הולדתו ה־95.

תמונה: © קרן DEFA / רולנד גרף